<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תרי"ז</h1>
<h2>דף ה.</h2>
רוניא אקפיה רבינא כו'. משום הא מעשה דרוניא נקט בתריה מעשה דרוניא זבן ארעא דהוה בהנהו שדות גופייהו. והכי פיר' רוניא זבן ארעא אמיצריה דרבינא אצל מיצריה דרבינא דהוה ליה רבינא מצרן מג' רוחות ורוניא מרוח אחת. סבר רבינא לסלוקי משום דינא דבר מצרי. דסבור מפני שהוא מצרן יותר מרוניא. אתא לקמיה וכו' אמ' ליה אמרי אינשי ארבעי לצלא וארבעי לצללא. ד' פרוטות בהוצאת תיקון עור גדול וד' בתיקון עור קטן. אינו טורח בגדול יותר מבקטן להרבות שכרו בשביל גודלו. והכא נמי אין חשוב מצרנות מג' רוחות ממצרנות מרוח אחת שכמו שתצטרך אתה לשמור שדה שתקנה ברחוק ממצרך כן יצטרך רוניא לשמור שדה שיקנה ברחוק ממצרו. הילכך לא מצית לסלוקי ליה מפני רוב מצרים. וכי בשביל רוב מצרים ומיעוט מצרים אין הפסד לבעל הג' מצרים אלא כמו לבעל המצר יחידי. הילכך מאן דקדם וזבן זבן. וכן עיקר. ולכל שאר הלשונות איכא פירכי טובא. חדא דמה ענין רחמים אצל דין והא רבא דאמר לעיל זיל פייסיה וכו' ולא חס עליו. ועוד מעשים דרבינא ורוניא איכא טובא (בבא) [בבבא] מציעא. והאי הוה ליה למיתנייהו גבי התם מצרים. ועוד מאי סבר. וגם אין הלשון מיושב. ובתוספות אבא מרי מפרש אמצרי שהיה מצרן רוחות סייג לדבריי. וכן עיקר.
